חיפוש
  • Admin

שימוש באמצעים ללוחמה בטרור בשירות המאבק בקורונה

ימים משוגעים עוברים על העולם ועלינו. נגיף הקורונה הכה ועודו מכה בארצות רבות, ובהתמודדות עמו ממשלות בוחרות במגוון דרכים. אחת הדרכים הבעייתיות באופן אינהרנטי, גם אם הן נחוצות, היא מעקב אחרי אזרחים למניעת התפרצות המחלה.

התקנות המאפשרות מעקב אחרי אזרחים, תוקנו ביום 17.3.2020 ע"י בהתבסס על בהתבסס על ס' 39 לחוק יסוד: הממשלה, המכשיר את ראש הממשלה או שר שהסמיך לתקן תקנות חירום שבכוחן להפקיע זמנית לשנות או להפקיע זמנית כל חוק, זולת אם יש הוראה אחרת בחוק (39(ג)) אך אין בכוחן למנוע פניה לערכאות או להתיר פגיעה בכבוד האדם (39(ד)).

נראה שמדובר בסתירה המובנית לתוך החוק – שהרי תקנות חירום מטבען דוחקות זכויות אדם ואינטרסים מוגנים, בפרט תקנות החירום הנוכחיות שפוגעות בזכות לפרטיות, מגבילות את חופש התנועה, פוגעות בחופש העיסוק ועוד.

שני גופים הוסמכו לעקוב אחרי אזרחים במסגרת תקנות החירום. הראשון הוא המשטרה, והשני השב"כ. שניהם הוסמכו לעקוב אחרי כל "חולה". עפ"י התקנות, כל מי שרופא קבע שהוא חולה או שיש "חשד" שהוא חולה. ההגדרה הרחבה הזו מהווה פתח למעקב אחרי כמעט כל אדם, כיוון שהמושג "חשד שחולה" אינו מוגדר, ותהליך הקביעה לפי אדם יקבע כחולה או כחשוד אינו מוגדר גם הוא.

הסמכויות המוקנות למשטרה ביחס ל"חולים":

תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), השת"ף – 2020 מאפשרות למשטרה לאסוף נתוני מיקום (אך לא מסלול) ללא צורך בצו בית משפט, כאשר הדבר נעשה לאחד מהצרכים הבאים: (1) "לצורך אזהרת הציבור" וכדי לצמצם את התפשטות המחלה" – כאשר המידע עתיד להימחק עם רק עם פקיעת תוקף התקנות. כיוון שבישראל תקנות חירום נוטות להתארך מעבר לצפוי, וכיוון שלא הוגדרה מסגרת זמנים אחרת למחיקת המידע, יתכן שהוא ישמר במחשבי המשטרה זמן רב. (2) פיקוח על מפרי בידוד – לפי התקנות, המשטרה תקבל נתוני מיקום באופן מדגמי ובאופן שאינו מתמשך או רציף, אך לא הוגדר מה הנוהל לכך, מה תדירות הדגימה ומה היקפה.

יש לציין שבתקנות החירום למשטרה לא מופיעות סנקציות על הפרתן, אם כי מוגדר כי המידע לא ישמש לצורך אחר.

הסמכויות המוקנות לשב"כ ביחס ל"חולים":

תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש״ף–2020 מסמיכות את השב"כ "לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי לשם ביצוע בדיקה, בנוגע לתקופה של 14 הימים שלפני אבחונו של חולה, שמטרתה זיהוי נתוני מיקום ונתיב תנועת החולה, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עמו" (ס' 2). כלומר, התקנות מאפשרות לשב"כ לאסוף כל "מידע טכנולוגי" למעט תוכן השיחה – כשאין פירוט למה הכוונה בדיוק ב"מידע טכנולוגי". דוגמאות אפשריות הינן: איכון המכשיר, היסטוריית שיחות וגלישה, שימוש באפליקציות ועוד.

סוגי המידע הטכנולוגי ואופן איסופו ושמירתו יוסדרו בנוהל ייעודי שיאשר היועמ"ש – כאשר נכון לכתיבת שורות אלא, אין נוהל ייעודי כזה בנמצא. בתקנות אלה נקבע כי בתום תוקפן ימחק המידע (עם אפשרות להארכה בת 60 ימים להחזקת המידע) ממחשבי משרד הבריאות, אבל לא מוטלת חובה דומה על השב"כ – כלומר מחיקת המידע ממחשבי השב"כ יוסדר באופן פנימי, מן הסתם בלתי שקוף, ויתכן שלא ימחק בכלל.

אמנם התקנות מציינות שיקבע מספר מצומצם בלבד של בעלי תפקידים בעלי סיווג בטחוני מתאים שיהיו חשופים למידע, וראש השב"כ טען כי "המידע לא ישמר במאגרי השב"כ ויימסר ישירות למנכ"ל משרד הבריאות" – אך אמירה זו אינה התחייבות ומשפטית, וממילא לא סביר להשאיר נושא בעייתי כמו זה לידי התבטאויות בתקשורת בסגנון "סמוך עלי".

כפי שאנו רואים, למרות המאמץ לאזן את תקנות החירום המוזכרות במיני מערכות פנימיות כפי שהזכרנו, עולות טענות נגדן טענות רבות. בנוסף, עולה טענה מהותית באשר לדרך אישורן והפיקוח על התקנות.

כאמור, התקנות תוקנו ביום 17.3.2020, לפני קיום ועדות הכנסת. כלומר, התקנות לא הובאו לפיקוח פרלמנטרי בניגוד לאמור בס' 39 לחוק יסוד הממשלה הקובע כי על תקנות חירום להיות מפוקחות על ידי הכנסת מהר ככל הניתן לאחר תיקונן.

על יסוד עובדה זו, ועל יסוד הפגיעה הקשה שהתקנות גורמות לזכות לפרטיות ולכבוד האדם – בג"צ קבע בצו ביניים מיום 19.3.2020 כי: א. תקנות המשטרה לא יכנסו לתוקפן עד הקמת ועדות פרלמנטריות רלוונטיות. ב. ניתן יהיה לעשות שימוש בתקנות השב"כ לצורך מחקר אפידמיולוגי בנוגע לחולים עם ממצא קורונה חיובי עד יום שלישי ה-24.3.2020 ג. אחרי יום זה, ללא הקמת וועדות מתאימות, לא ניתן יהיה לעשות שימוש גם בתקנות השב"כ.

כיוון שוועדות הכנסת אכן הוקמו לפני יומיים – כלומר ביום שלישי הייעוד – נראה שבכפוף לפיקוח של אותן וועדות, יכנסו תקנות החירום לתוקף, ואנו צפויים להנות (או לסבול?) ממעקב של המשטרה והשב"כ אחרי אוכלוסייה אזרחית שאינה חשודה בפלילים בפעם הראשונה אי פעם בתולדות המדינה.

היום נחשף במסגרת פיקוח הוועדות (לינק לכתבה בתגובות) כי למעשה השב"כ מקבל גם פרטי שיחות, ולא רק איכון של מיקום הטלפון, מסיבות שיוסברו ע"י השב"כ בדיון שיהיה סגור לציבור. הוגשה עתירה בנושא לבג"צ - ונראה שלפחות עד מתן צו ביניים, או הסבר שירצה את בית המשפט והכנסת, נמשיך להיות תחת מעקב פוטנציאלי שגבולותיו לא ברורים ולא שקופים.

מה אתם חושבים? נשמח לשמוע האם לדעתכם התקנות נחוצות, מה גבולות הסבירות של הפעלתן לדעתכם? ועל הדרך, איך אתם שורדים את התקופה הזו בבית?


0 צפיות
  • 19c209cb-d820-4f78-80fe-4da2ff83b088_edi
  • LinkedIn
  • Facebook Social Icon

 

חשוב לנו להשתפר ולהיות רלוונטים עבורכם.
נשמח אם תמלאו את סקר הבוגרים, זה ייקח 5 דקות ובעזרת התשובות נדע איך להיות טובים יותר.

מועדון בוגרי ובוגרות הפקולטה למשפטים הינו עמותה רשומה ששמה לעצמה מטרה לשמר את הקשר בין הפקולטה לבוגריה ובין הבוגרים לעצמם, להיטיב עם הבוגרים ולשפר את חייהם ברמה האישית והמקצועית ולקדם את עולם המשפט והעסקים בישראל.

הרשמה למועדון הבוגרים מהווה הסכמה לקבלת דיוור מעת לעת הכולל תכנים מעניינים, עדכונים לגבי אירועים, הטבות לבוגרים ועוד. לעולם לא נעביר את פרטיך לצד ג' ללא אישורך המפורש, וניתן בכל עת לבטל את ההרשמה.