Expressio unius est exclusio alterius

לא, זה לא לחש לגירוש סוהרסנים, אלא עקרון משפטי מעולם המשפט המקובל, ובפרט מעולם פרשנות חקיקה בארה"ב – ובקרוב זה יהיה מטבע לשון שובר שיניים שתוכלו להטיל לתוך כתבים משפטיים ולקבוצת הוואטסאפ המשפחתית.

כפי שאנחנו מכירים מהארץ, ולמעשה מכל השיטות בעלות התקדים המחייב (ויש שיטענו – כל השיטות), כאשר שופטים מפרשים דבר חקיקה, הם משתמשים בארגז כלים רחב: פרשנות מילולית, תכליתית, הקפדה על קוהרנטיות, כוונת המחוקק, משפט משווה ועוד ועוד.

אחד מהעקרונות הללו במשפט האמריקאי הוא Expressio unius est exclusio alterius (לטינית), כלומר "הבעת דבר אחד היא שלילת האחר", ובפרט הכוונה היא שמרגע שדבר צוין בכתב משפטי, הרי שמה שלא צוין – אינו חלק מהכתב המשפטי. לדוגמה:

לקוח: אני רוצה הפוך קטן בבקשה מלצר: תרצה משהו נוסף? יש לנו סלט קינואה מצוין לקוח: Expressio unius est exclusio alterius מלצר: מה?

כלומר, המשפט Expressio unius est exclusio alterius הוא מעין טענת "רשימה סגורה" או "לאקונה" – הכתב המשפטי מייצר הסדר שלילי, ואין להשלים אותו, כי קביעת הסדר מסוים בחוק שוללת אוטומטית את מה שלא צוין.

ראוי לציין שבינתיים, למיטב ידיעתנו, הביטוי לא נפוץ במיוחד בישראל, אם כי הרעיון לא זר לנו. לדוגמא, עמדת השופט זילברג בעניין מינקוביץ' (ע׳׳א 47/1):

"יש ושתיקתו של המחוקק יפה מדיבורו, או לפחות יפה כדיבורו, ואם הוא נמנע מקבוע הלכה, מקום שהיה צריך או יכול לעשות כן, הרי שתיקתו זו מדברת בעדה, ואומרת לנו, בפה מלא, מה הייתה עמדתו כלפי השאלה הנדונה."

יתרה מכך, עו"ד רבים מכירים בכך שלעיתים קביעת הסדר מסוים (בחוזה למשל) או טענת טענה מסוימת שוללת הסדרים או טענות אחרים ואחרות, ולכן טורחים להוסיף מיני תבלינים לשוניים כגון "מבלי לגרוע מטענות עתידיות" בדיוק מתוך החשש להביע טענה מסוימת השוללת טענה עתידית אחרת.

לסיכום, נסו להגיד 3 פעמים ברצף Expressio unius est exclusio alterius ואין ספק שתחזרו לטעון להסדרים שליליים. אבל אם אתם אלופי דיקציה – אמצו את המשפט אל חיקכם והפתיעו את הקולגות שלכם עמו.